פסק-דין בתיק ע"פ 7848/03

השופטת מ' נאור:

1.        המערער הורשע, על-פי הודאתו בעובדותיו של כתב-אישום מתוקן, בעבירות של גרימת חבלה בכוונה מחמירה, איומים והפרת הוראה חוקית. מעשי האלימות כוונו כלפי אשתו, והכל בעת שהמערער היה אמור להיות במעצר בית בישיבה מסויימת בירושלים. בית-המשפט המחוזי הטיל על המערער עונש מאסר של 16 שנים, מהן 14 בפועל, והיתרה על-תנאי. הערעור הוא על חומרת העונש.

2.        בא-כוח המערער משליך את יהבו בעיקר על תעודה פסיכיאטרית של ד"ר ליטמן אותה הוא מבקש לקבל כראיה חדשה בערעור. בבית-המשפט המחוזי נאמר תחילה מפי בא-כוח המערער כי תוגש חוות-דעת פסיכיאטרית, אך בשל חסרון כיס לא הוגשה חוות דעת בסופו של דבר.

3.        בהסכמת התביעה, עיינו בחוות-הדעת. אנו מחליטים לקבלה על אף עמדת התביעה המתנגדת לכך. לדעתנו, משקלה של חוות-הדעת מועט, ואולי יש בה אפילו כדי להחמיר את מצבו של המערער. נציין רק, מבלי להיכנס לפרטי הפרטים, כי בכל עניין בו סוטה חוות-הדעת מהעובדות שבכתב-האישום המתוקן בהן הודה המערער - כתב האישום המתוקן הוא שגובר.

4.        המומחה מתאר כי עובר לאירוע התקיפה היה המערער "מוצף" בתחושה שהוא קורבן להתנכלות וניצול של אשתו ומאידך היה כפייתי, אובססיבי ורצה בהמשך הקשר עם אשתו וילדיו. לדעת המומחה, פעל המערער מתוך הפרעה דיסוציאטיבית, תוך מצוקה נפשית קשה ותגובה לנסיבות בלתי נסבלות, מבחינתו. הפסיכיאטר גם קבע, על יסוד דברי המערער, כי לא היה תכנון מוקדם אך הדברים אינם עולים בקנה אחד עם עובדות כתב-האישום. בהסכמת התביעה אנו קובעים עם זאת כי הפטיש בו עשה המערער שימוש נלקח מהבית בו אירע אירוע התקיפה.

5.        כאמור, לדעתנו, חוות-הדעת אינה מועילה למערער. אנו מוכנים לקבל שהמערער פעל בסערת רגשות. עיינו בצילומים של זירת העבירה שבתיק הערכאה הראשונה. האישה היתה פגועה קשה ודמה ניתז לכל עבר. מי שהביא לתוצאה כזו נראה, אכן, כפועל בלחץ, וגם סביר שיש לו הפרעה נפשית זו או אחרת, יהא אשר יהא שמה המדוייק. ועם כל זאת, מצביע הדבר דווקא על דרגת הסיכון הנשקפת מהמערער, אותו יש צורך להרחיק מהציבור וממשפחתו.

6.        העונש שהוטל אינו קל ואולם מעשיו של המערער קשים ביותר. יש לו גם הרשעות קודמות באיומים, בתקיפת בת זוג, בהפרת הוראה חוקית, בתקיפה הגורמת חבלה של ממש ועוד, דהיינו, הרשעות דומות להרשעות נשוא תיק זה. בשים-לב לחומרה היתרה של המעשים, אין אנו רואים אפשרות להקל בעונשו של המערער.

7.        הערעור נדחה.

ניתן היום, כ"ה באלול תשס"ה (29.9.2005).

ש ו פ ט                                      ש ו פ ט ת                         ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: